גמרא
פירוש
פרק ו – הנודר מן המבושל
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הנודר מן המבושל מותר לצלי ובשלוק – פירוש: מבושל ייקרא כל דבר שמתבשל עם תבלין כגון בשר המתבשל עם כרוב או עם שאר ירקות ושלוק ייקרא כשנשלק לבדו בלא תבלין.
אמר קונם תבשיל שאני טועם – פירוש: כך דרך התנא בכל הפרק הזה כשמתחיל מדבר בקיצור לשון וכשמוסיף מרחיב דבריו ואין חילוק בין קיצור דברים לאריכות דברים שאף אם אמר קונם מבושל שאני טועם וקונם תבשיל עלי דין אחד להם ותבשיל ייקרא כל דבר שהוא רך ואפילו צלי ושלוק כגון ביצה מגולגלת אבל לא דבר עב ואפילו בקדירה ומבושל ייקרא דוקא מעשה קדירה בין עב בין רך אבל לא צלי ושלוק ושני חילוקים יש ביניהן במתניתין חילק בין רך לעב ובבריתא מחלק בין צלי לקדירה שהתבשיל אסור אף בצלי מה שאין כן במבושל וכך דרך התוספתא לבאר מה שחיסרה המשנה. האי תנא כל מידי דמיתבלא ביה ריפתא תבשיל קרי ליה – כי כל דבר רך שאין דרך העולם לאוכלו אלא עם הפת קורא תבשיל, אבל דבר עב שאם רוצה אוכל בו פת ואם רוצה אוכלו בלא פת לא ייקרא תבשיל. דסתם תבשיל משמע כל דבר לח שדומה למרק שדרך העולם לוכל בו פת, אבל העב אין דרך העולם לוכל בו פת כמו הרך, ודלא כבבלאי דאכלי נהמא עם הדייסא שהיא עב. ומסתייע מן הבריתא דתני ואסור בהטריות1 דקות שהחולין אוכלין בהן פיתן דאלמא כל דבר שדרך2 העולם לאוכלו אלא עם הפת ייקרא תבשיל. ומותר בביצה טורמיטאי – מפני שהיא עבה ואף על פי שהיא חשובה ביותר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אמר קונם תבשיל שאני טועם – פירוש: כך דרך התנא בכל הפרק הזה כשמתחיל מדבר בקיצור לשון וכשמוסיף מרחיב דבריו ואין חילוק בין קיצור דברים לאריכות דברים שאף אם אמר קונם מבושל שאני טועם וקונם תבשיל עלי דין אחד להם ותבשיל ייקרא כל דבר שהוא רך ואפילו צלי ושלוק כגון ביצה מגולגלת אבל לא דבר עב ואפילו בקדירה ומבושל ייקרא דוקא מעשה קדירה בין עב בין רך אבל לא צלי ושלוק ושני חילוקים יש ביניהן במתניתין חילק בין רך לעב ובבריתא מחלק בין צלי לקדירה שהתבשיל אסור אף בצלי מה שאין כן במבושל וכך דרך התוספתא לבאר מה שחיסרה המשנה. האי תנא כל מידי דמיתבלא ביה ריפתא תבשיל קרי ליה – כי כל דבר רך שאין דרך העולם לאוכלו אלא עם הפת קורא תבשיל, אבל דבר עב שאם רוצה אוכל בו פת ואם רוצה אוכלו בלא פת לא ייקרא תבשיל. דסתם תבשיל משמע כל דבר לח שדומה למרק שדרך העולם לוכל בו פת, אבל העב אין דרך העולם לוכל בו פת כמו הרך, ודלא כבבלאי דאכלי נהמא עם הדייסא שהיא עב. ומסתייע מן הבריתא דתני ואסור בהטריות1 דקות שהחולין אוכלין בהן פיתן דאלמא כל דבר שדרך2 העולם לאוכלו אלא עם הפת ייקרא תבשיל. ומותר בביצה טורמיטאי – מפני שהיא עבה ואף על פי שהיא חשובה ביותר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן תוקן בגיליון כ״י ששון 557. בטקסט בפנים: ״בהדיוטות״.
2 כן תוקן בדפוסים. בכ״י ששון 557: ״שאין דרך״.
הערות
Gemara
Peirush